וליתר שאת אברר לך איך שכל דברי רבותינו הקדושים הם כגחלי אש מה שהתוודה לפני בלב נשבר בהיותי יושב על כסא הוראה בעיר פלונית שאחד מהבע"ב החשובים דשם היה נוהג היתר בדבר בהיותו חוץ לביתו בעיר הגדולה במדינה וישב תדיר בשם לעסקיו והוא ועוד אורחים בשתותם חמים בבוקר בבוקר היו קונים חלב שמן שקורין סמאנ"ט אצל חנוני אינו יהודי שכנגד אכסניא שלהם ופעם אחת התחילו לחקור ביניהם מאין לוקח החנוני הקטן זה כל כך חלב שמן והלך הוא להחנוני ושאלו וא"ל החנוני אני קונה באיטליז של בשר הרבה מוח של הבהמות וממחה אותם עם הרבה חלב ומבשלם ביחד וזה הוא השמנונית אז נפלו כולם על פניהם על חטאם הגדול שאכלו טרפות ובשר בחלב והבעה"ב התודה לפני וצעק בקול כמה גדולים דברי חכמים ובאמת כך מקובלני שכל גזירת חכמים לבד טעמם הנגלה יש עוד הרבה טעמים כמוסים שלא גילו אותם והשומע ישא ברכה מאת ד' וישולם גמולו בזה ובבא [וביחוד שמעתי שבאמעריקא יש רבים מהאומות ששותים חלב חזיר מפני שמצויים שם הרבה]:

הבעיות המעשיות כיום

מלבד אבקת חלב נכרי, ישנם חומרים רבים אחרים המופקים מהחלב, אך לעִתים הם מופקים בדרכים שונות מדרך הפקת אבקת החלב. כפי שביארנו לעיל, אבקת החלב מיוצרת על ידי ייבוש החלב, ואילו יש חלבוני חלב ואבקת חלבונים כדוגמת אבקת ה'קזאין', המופרדים מן החלב בעזרת חומצה המוכנסת לחלב, וכתוצאה מכך ה'קזאין' מופרד כגרגירי גבינה. בסוגיה זו אין אנו עוסקים עוד בדין חלב עכו"ם אלא באיסור גבינת עכו"ם, שהוא חמור יותר מדין חלב נכרי או אבקת חלב נכרי כפי שיתבאר בהמשך.

חומר נוסף המופק מן החלב הוא ה'לקטוז'. הלקטוז הוא הסוכר שבחלב, וניתן להפיק אותו בשתי דרכים: או על ידי סינון החלב או על ידי סינון מי הגבינה. וגם כאן צריך לחלק: אם הלקטוז הופק על ידי סינון החלב - יש שיתירו אותו כשם שהתירו חלב שנחלב בפיקוח ממשלתי, אך אם הפיקו את הלקטוז על ידי מי גבינה - כאן השאלה חמורה יותר כיוון שיש לדון את הלקטוז כדין גבינה.

כיום יש מוצרים רבים שכתוב עליהם שהם מכילים אבקת חלב נכרי, אך למעשה הם מכילים לעִתים אבקות וחלבונים שדינם חמור בהרבה, והצרכן שמקל באבקת חלב נכרי קונה את המוצר על דעת שהמוצר מכיל אבקת חלב נכרי בלבד ולא דברים אחרים. מציאות זו גורמת מכשלה גדולה.

"ובזה גבינה חמור מחלב דחלב האיסור הוא משום חלב טמא ולא נגזרה במנין לאיסור סתמא אבל גבינות נאסרו במנין ואינו מועיל שום דבר כן כתבו הקדמונים [הה"מ שם] ולפ"ז לדידן הגם שמעמידים אותה בעור קיבה שנתייבש כעץ דהוה כעפרא בעלמא ואין בה איסור כלל כמ"ש בסי' פ"ז או גבינה פשוטה שלנו שאין בה העמדה כלל מ"מ האיסור במקומו עומד מטעם שנתבאר"

חלק ב'

טריפות וניתוחים

מציאות הדברים בארץ ובעולם היא שהחלב מיוצר מכבשים ,עיזים ופרות וכמעט ולא מיוצר מחיה טמאה.  אמנם בנגב ישנו מפעל לחלב גמלים ובגרמניה יש חלב סוסים הנחשב חלב בריא יותר מהכשר ואפילו בחלק ממקומות העולם מיצרים גלידה מבעלי חיים טמאים-  אך כאמור , בדרך כלל,  החלב מופק מבעל חיים טהור והטמא יותר יקר .

יוצא מדברינו,  שחלב טמא יכול להיות במציאות אך ה'פוקוס' חייב להתמקד בנושא חלב טריפה מאחר וזוהי מציאות רווחת ביותר- ובארה"ב כיום יש אחוז ניכר של בהמות שעברו בוטרינריה טיפולים שקרוב לוודאי מטריפים. בארץ יש תקנון וכללים לוטרינרים איך לעשות הטיפול ויש השגחה על הניתוחים , וזהו יתרון גדול לחלב בארץ (חוץ מהעובדה שציינו שבארה"ב אין מדובר בחלב ישראל שגם על זה מקפדים בארץ). חשוב לציין שחרף העובדה שעל חלב המיובא מחו"ל אין פיקוח מחשש טריפות בעדר – עדין נדמה שלהרבה פוסקים ניתן להקל מדין רובא דליתא קמן, כל פרה נידונת בפני עצמה ויש ביטול ברוב, דיני 'ביטול בשישים' ועוד טעמים שונים.

זאת תורת העולה- מסקנות העולות מדברינו:

רוב הפוסקים אוסרים חלב שנחלב ע"י נכרי גם במקום שיש פיקוח ממשלתי האוסר לערב חלב טמא בחלב טהור. גם התירו של האג"מ , עליו מסתמכים כל המתירים- לא התקבל אצל פוסקי זמנינו בארץ ישראל.

רבו הפוסקים המתירים אבקת חלב נכרי אף שבמציאות המעשית קשה להתיר עקב שכיחותם של דברים אסורים כגון שומן של איסור,דם בהמות ועוד או לחילופין שכיחותם של חומרים נוספים המופקים מגבינה , לגביהם היתרו של ההר צבי לא תקף.

 גבינת עכו"ם- חז"ל אסרו באיסור מוחלט. עם זאת, האג"מ מעלה אפשרות להתיר גבינות רכות אך גם הוא אינו רוצה להורות היתר אלא שאינו מוחה ביד המקילים.

חמאת עכו"ם-  ניתן להקל בשני תנאים: מקום שנהגו היתר וגם נבדק שלא מעורב חומר שאינו כשר.

טריפות וניתוחים- סוגיא שתעלה על שולחן מלכים אצל גדולי הדור וכרגע אין בעיה וגם יראי ה' אינם חוששים ממנה. עם זאת, לכתחילה ודאי ראוי שיהיה פיקוח הלכתי כמו שתנובה מבצעת בחלב הנחלב בארץ הקודש.

חליבה בשבת- סוגיא מורכבת הלכתית והשקפתית המאתגרת את נותני הכשרות ואשר תוכרע על פי דרישת הכשרות של עם ישראל בכללותו.

לסיכום, ייתכן שעולם החלב יותר מסובך ובעייתי מאשר עולם הבשר. אדם הרוצה שלא לסמוך על היתרים מסוגים שונים, נדרש לצרוך רק מוצרים הנושאים ציון כשרות מהדרין ורווחו הוא :

 השגחה כאשר בעל הרפת אינו שומר תורה ומצוות.

 עם זאת, הרוצה לאכול מוצרים ברמת כשרות רגילה ודאי יש לו על מי שיסמוך.