שבועות - צינור לתורת ה'
'והערב נא...המלמד תורה לעמו ישראל..' .
ידועה אמירתו של הלבוש ששואל הרי רק אדם שאכל ונהנה הוא יכול לומר שהדבר ערב לחיקו אבל כאן האדם הולך ללמוד בעתיד אם כן מדוע מברך 'והערב'? אלא מסביר הלבוש שכשאנו מגיעים לסעודה וארוחה טובה ומקבלים דג משובח אנו נהנים ממנו ביותר אבל אחר שמגיע הסטיק מיד בטל הדג וטעמו, במנה האחרונה אנו יכולים אולי בחלום לזכור את הדג והבשר כי טעם מבטל טעם אבל בתורה נהנתה היום משיעור טוב הטעם של היום לא מבטל את הטעם של אתמול או את הטעם של המחר כי מתיקות של תורה נצרבת בבשרינו בדמינו בגופינו.
אך לא בזאת ברצוננו להתמקד אלא בברכה 'המלמד תורה לעמו ישראל'- וכי הקב"ה מלמד אותנו תורה? את מי מהקוראים הקב"ה לימד? הרי זו לכאורה ברכה לבטלה?!
ניתן לתת תשובה ע"י מה שלמדונו חז"ל שאין מלאך עושה שתי שליחיות . דהיינו מלאך אין לו מגרמי (מעצמו) כלום אלא הוא שליח שעושה שליחותו של אדונו. ולפי זה נוכל להבין את אמירת חז"ל אם דומה רבך למלאך ה' צבאות למד תורה מפיהו - שגם כאן קשה וכי אנו ראינו מלאך בעיננו שנדע האם הרב שלנו הוא מלאך או משהו אחר? אלא הכוונה שעל הרב להיות אדם שמעביר את המסר האלוקי לתלמיד כאשר מגרעותיו וחסרונתיו לא משחקות תפקיד. דהיינו אם דומה הרב -שליח לאדם שאין לו מעצמו שום דבר אלא הוא אך ורק רוצה להעביר את דבר ה' בעולם והוא יכול ליישם את מאמר חז"ל 'למד לשונך לומר איני יודע' אז למד תורה מפיהו- כי פיהו הוא פיו של ריבונו של עולם- וכך אתה למד תורה כביכול ע"י ריבונו של עולם בכבודו ובעצמו-המלמד תורה לעמו ישראל.
נדמה שניתן להראות את הדברים בצורה מובהקת דווקא אצל התנאים ואמוראים:
רב יוסף, דור שלישי של אמוראי בבל, היה רגיל לבקש שיעשו בשבילו עגל משובח לקראת חג השבועות והיה רגיל לומר לולא אותו יום – כמה יוסף איכא בשוקא. ומעניין שדווקא התורה ברכה אותו ורוממה אותו ובצורה מדהימה.לכאורה לרב יוסף היו שתי מגרעות גדולות
- הוא היה מרבה לומר איני יודע (מקור מויקפדיה).
- רב יוסף היה סגי נהור.
ולפלא שדווקא רב יוסף 'בעל המגרעות' הוא זה שהיה הבקיא ביותר מכל האמוראים עד כדי כך שבש"ס כתוב 60 פעמים (!!!)- 'תני רב יוסף' ולאחריהם רב יוסף מביא פסוקים ברייתות וכדומה. הוא גם זה שתרגם את התנ"ך בכמה מקומות בש"ס. איך זה נתפס הרי הוא היה עוור , והוא גם זה שרגיל לומר איני יודע? אלא הוא אשר אמרנו אדם צנוע ועניו כרב יוסף (מקור) הוא זה שיכול להתגבר על חוסר ראיה כיון שהתורה שלו היא תורה פנימית ועמוקה שאין לה מחסומים טבעיים אלא היא מלומדת ע"י ריבונו של עולם. הוא שליח שניתן לנו הקטנים ללמוד תורה מפיו הענק.
דוגמא שניה היא על שמעון העמסוני שהיה דורש כל את ואת שבתורה- ממש פרויקט חיים, עד שהגיע לפרשת עקב את ה' אלוקיך תירא- ולא ידע ממי יש לירוא חוץ מה' – עד שבא ר"ע ולימד את ה' אלוקיך תירא לרבות ת"ח. דורשי רשומות הסבירו מדוע ר"ע הוא זה שלימדנו זאת שהרי ר"ע היה שונא תלמידי חכמים והיה נוהג לומר 'מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור'(מקור)- שנשיכתו משבר עצמות ולכן הוא צריך לעשות את תשובת המשקל וללמד את כל העולם לירא מתלמידי חכמים.
אך נדמה שלא הרבה שמים לב שתחילתו של הסיפור- אמרו תלמידיו של שמעון העמוסני עד כאן? אמר להם כשם שיש לי שכר על הדרישה כך יש לי שכר על הפרישה. שמעון העמסוני הינו אדם שהוא מלאך ה' צבאות הוא מבין כשם שהוא דרש יש עת לחשות ולא לדרוש – הכל בכדי להוות צינור אמיתי ושלם לדברי ה'- אדם כזה מקיים בהידור את הברכה 'המלמד תורה לעמו ישראל'.
